אמצע פברואר זה הזמן להעלות קומה לדבורים, החורף כמעט הסתיים, ההטלה מתגברת כל יום והדבורים מחפשים להתרחב, המלכה יכולה להגיע בשיא ההטלה ל 2000 ביצים ביום, סכום לא מבוטל ואותם ביצים ביום מן הימים יצטרפו לכח העבודה ואנחנו רוצים את הכח הזה ולא רוצים למנוע מהכוורת להתרחב.
לא כל כוורת נעלה קומה, חלק מהכוורות עברו "טראומה בחורף" והם חלשות, דוגמאות לסיבות שהם יהיו חלשות: עש הדונג (צריך לפתוח, לחפש ואם יש לנקות את הכוורת ביסודיות) כוורות שלא עברו טיפול נגד וורואה ייתכן ופשוט הושמדו, כוורות שעברו פיצולים ונלקחו מהם מאגרי הדבש וגם הוולד עליהם הם בנו (לכן פיצולים כדאי תמיד לפצל כוורת של שתי קומות למקסימום שתי כוורות) ועוד ועוד
לכן אנחנו פותחים את הכוורת ראשית מסתכלים מלמעלה ומתרשמים מהחוזק שלה, עם הדבורים מכסים לפחות 9 חלות נעלה קומה ונשים 9 חלות, אם לא, נמתין כחמישה ימים ונבדוק שוב, בנתיים ניתן לתת סירופ סוכר בכדי לחזק אותם לקראת האביב.
כוורות ממש חלשות יקח להם אפילו חודש בשביל להתחזק ואז כבר הגענו לאמצע מרץ, כמובן שהפסדנו את בניית הכח שלהם בתקופה הזו אבל עם הכוורת חלשה אין מה לעשות ואין טעם להעלות קומה.
בנוסף מאוד מאוד חשוב להוציא את מקלות הוורואה, אנחנו לא רוצים אותם בקן החל מהתקופה הזו (אמצע פברואר), מקלות כידוע שמים רק שיש קומת בסיס בתקופות של טיפולים, הם שמישים ל-45 יום ואחרי זה גם ככה רוב הלביטראז' מתנדף מהם.
בין הקומות אנחנו לא שמים רשת הנימן בהתחלה, מכיוון שאנחנו רוצים שהמלכה תעלה ותטיל בחלות שאנחנו שמים, יש שתי גישות בעניין הסירופ של הסוכר.
גישה ראשונה: שמים חלות מוכנות בקומה הראשונה (כמה שפחות שחורות, אם אין ברירה זה גם בסדר – נתיך אותם אחרי הרדיה הבאה) מנקודה זו לא נשים סירופ וכך אנחנו יודעים בוודאות שקומה ראשונה תמיד תהיה עם חלות עם דבש ולא עם מי סוכר.
גישה שניה: במקרה ויש לכם מעט חלות מוכנות ורוב החלות שלכם הם שעוויות אפשר לשים בקומה הראשונה רק שעוויות או שעווית וחלה רגילה וחוזר חלילה בכדי שהדבורים יבנו את השעוויות נכון ואז צריך לשים סירופ סוכר ממש כל שלושה\חמישה ימים ולעקוב אחרי הבניה של השעוויות שיהפכו לחלות לבנות וחדשות, אנחנו בכל מקרה לא נשתמש בחלות אלו לרדית דבש במידה והדבורים מילאו את החלות בסירופ הסוכר, מרגע שהשעוויות הפכו לחלות יפות, ניתן לרענן את קומת הקן ולהעלות חלות שחורות למעלה כל עוד אין בהם שאריות דבש (מכיוון שקומת הקן היא קומה שעברה טיפולים כימיים)
בסיום התהליך בקומה הראשונה צריכים להיות חלות ללא שאריות דבר ולהפסיק את מתן סירופ הסוכר, אגב האחוזים של הסוכר מים צריכים להיות באזור 70 אחוז סוכר ו 30 אחוז מים, יש כאלו שטוענים שהיחס צריך להיות הפוך בתקופה זו כי לדבורים יותר קל לבנות עם תערובת דלילה, לא ברור מה נכון או לא.
ערבוב סירופ הסוכר צריך להתבצע בעזרת דלי ומקדחה עם מערבל כאשר שופכים נניח לדלי של 10 ליטר כשני ליטר מים חמים ואז 7 קילו סוכר, מערבבים ובסוף ממלאים את מה שנשאר במים.
קיימים כוורנים שרוצים שהדבורים יעלו לקומה שניה ובכדי לגרום להם להעלות לקומה שניה הם מעלים ולד למעלה, אם הלילות קרים, קיימת סכנה שהטמפרטורה תצנח בלילה והדבורים לא יצליחו לחמם את הוולד שזקוק לטמפרטורה גבוהה בכדי לשרוד, במקרה כזה כל הוולד פשוט ימות והדבר יפגע בכוורת.
לכן אם כן מתעקשים להעלות במקרים למשל שרוצים לזרז את הבניה למעלה, קחו בחשבון שיש סכנה בדבר ורצוי רק בתקופה שהלילות כבר חמים יחסית וגם לרכז את הוולד (נניח שתי חלות וולד צמודים אחד לשני וממש במרכז הקן מעל הוולד שנשאר למטה) ולתת להם מי סוכר
מצורף הסבר על איך ד"ר עזריה לופו מבצע את התהליך של העלאת קומה ראשונה.